הבלש הווירטואלי בעקבות האוצר המוסיקלי

מיומנו של חוקר פרטי / עפר גביש

… אז החלטתי להיפגש עם חיים חפר ולשאול אותו.

כך מתחילים סיפורים רבים, כך החל הסיפור הזה. היה לי מידע שלם, ליקטתי את כל השברים, כל מה שהיה חסר לי זה אישור מפי הגבורה. אז החלטתי להתקשר לחיים חפר ולשאול אותו.

נפגשנו בביתו. שוחחנו על הרבה שירים ואת השאלה הזו השארתי לסוף. כן. חששתי שהיא תהיה האחרונה. התחלתי באיגוף צדדי: "יש לך שיר, קוראים לו צ'יזבאט, הכנסת בו הרבה צ'יזבאטים, כזבים, דברים שלא קרו מעולם, אבל התפקשש לך והתפלח לשיר סיפור אחד אמיתי. נכון?"

חפר, הידוע בסלידתו ממראיינים ועיתונאים כעס. ממש כעס. "אתם… תמיד מכניסים לנו דברים לפה… לוקחים שיר קטן ודמיוני ומחפשים עובדות בכל מילה… אין שום דבר אמיתי, תלמד מה זה צ'יזבאט ואז תכתוב סיפורים…".

דוקא לא התקפלתי, המידע שהיה בידי היה מוצק. הצעתי לחפר עיסקה, אספר לו את הידוע לי והוא יאשר או יכחיש. סגרנו.

"השורה עליה אני מדבר – פתחתי ואמרתי – היא בבית האחרון: 'נזכור את אותה הזחילה לרדאר, נזכור איך אחד לא חזר'. על הרדאר הבריטי בחיפה היו שלוש התקפות – המשכתי כאילו הוא לא יודע היסטוריה –  בשניה מהן זחלו הלוחמים זחילה שנכנסה להיסטוריה. מתחת לאפם של הבריטים התקדמו 60 מטר ב- 6 שעות. זו הזחילה הידועה עד היום בצהל בשם 'שש על שישים'. לכן כתבת 'אותה הזחילה', הזחילה המסוימת והידועה ההיא. בכל שלוש ההתקפות על הרדאר נהרג בדיוק לוחם אחד. כפי שכתבת בשיר. הלוחם הוא אליעזר ארקין ז"ל, ההכשרה שלו הקימה אחר כך את קיבוץ יפתח. הקיבוץ שלי. זה החלל הראשון שלנו. על שמו הספריה ביפתח"…. נשמתי.

חפר החויר, נשם אף הוא, ואחרי רגע אמר בשקט: "נכון. הכרתי את האיש. באמת חשבתי עליו כשכתבתי".

בפעם הבאה כשאתם שרים: "האש מפצחת זרדים בדממה… ספר נא ספר נא צ'יזבאט" תחשבו על ארקין, תחשבו על חפר, ואולי גם קצת על עבודתו של הבלש הוירטואלי בעקבות האוצר המוסיקלי.

הנה הקלטה (לא מקצועית) של השיר מערב שירה בציבור של פרויקט זמרשת.

עפר גביש הוא אספן סיפורי זמר. הוא מרצה על השירים ועל סיפוריהם, בדגש על ההיסטוריה של הארץ בעת החדשה, על תנ"ך ועל מועדי ישראל. כל ההרצאות משלבות שירה בציבור. הוא מתאים במיוחד לגילאי 35+, אוהבי זמר, אינטליגנטים. הרצאותיו משרות אוירה ישראלית שורשית, ומעניקות שמחה, התרגשות, וחוויה אינטלקטואלית.

הלחן, משה וילנסקי.